תניא - גדול

ספר היסוד של חסידות חב"ד, נכתב על ידי אדמו"ר הזקן (רבי שניאור זלמן), הנשיא הראשון של חסידות חב"ד. בהוצאה הראשונה של התניא בשנת תקנ"ז נדפס רק החלק הראשון והשני. החלק הראשון הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים, נכתב במשך כמה וכמה שנים, והוא לקוטי עצות מה שענה לאנשים שנכנסו אליו ל"יחידות", ובעת שסידרם לדפוס נהג לאומרם בתור מאמר. החלק השני נקרא שער היחוד והאמונה. החלק השלישי נקרא בשם אגרת התשובה, ומהדורא קמא ממנו נדפס בצירוף לב` החלקים הראשונים, בשנת תקנ"ט. ומהדורא בתרא ממנו צורף לתניא לראשונה בשנת תקס"ו. החלק הרביעי הוא אגרת הקודש, והוא אוסף אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, ולאחריו בא קונטרס אחרון ובו כמה ביאורים על אגרת הקודש. חלק זה נמסר לדפוס על ידי בני אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ד. בשנת תר"ס נסדר ונדפס התניא מחדש בהוראת ופיקוח אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום דובער), הנשיא החמישי של חסידות חב"ד, ובשנת תשי"ד צורף לזה הוספות דלהלן שנערכו על ידי הרבי מליובאוויטש (רבי מנחם מענדל), הנשיא השביעי של חסידות חב"ד: 1) מורה שיעור לימי השנה, כפי שנחלקו על ידי אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף יצחק), הנשיא הששי של חסידות חב"ד, ונתפרסמו בשנת תש"ג ואילך. 2) מפתח ענינים, שמות ספרים ואנשים. 3) לוח התיקון, והערות ותיקונים. 4) רשימת הכתבי-יד ודפוסי התניא. 6) ראשי פרקים מתולדות אדמו"ר הזקן. משנת תשל"ב ואילך נוסף בסופו לוח ראשי תיבות.